החלטה בתיק ב"ל 50364-03-11

1.         לפנינו בקשת הנתבע (להלן:" הבקשה") למינוי מומחה אחר תחת ד"ר עידית ורבר, המומחית שמונתה על ידי ביה"ד (להלן:" המומחית") במסגרת החלטתו מיום 21/10/12.

2.         במסגרת תגובה שהגיש התובע ביום 27/1/13 (להלן:" התגובה"), הוא ציין,  מדוע יש לדחות את הבקשה.

3.         רקע

א.         בבסיס הבקשה עומדת תביעתו של התובע, להכיר באירוע שארע לו, לטענתו, ביום 6/6/10, במסגרת עבודתו.

ב.         בסיום ישיבת הוכחות שהתקיימה לפנינו, ביום 16/10/12, קיבל הנתבע את המלצתנו והסכים למינוי מומחה רפואי - נוירולוג, מטעם בית הדין, אשר יחווה דעתו בשאלה האם קיים קשר סיבתי בין האירוע שארע לתובע ביום 6/6/10 לבין האנפליטיס הויראלית שאובחנה בו.

ג.          בזיקה להסכמה הנ"ל ובשים לב לעובדות המוסכמות אשר נוסחו בסיומה של ישיבת ההוכחות, ניתנה החלטתנו מיום 21/10/12, בדבר מינוי המומחית.

ד.         בתאריך 15/11/12, התקבלה חוות דעתה של המומחית.

ה.        בתאריך 8/1/13, הגיש הנתבע את הבקשה.

4.         במסגרת הבקשה, טען ב"כ הנתבע כי מאחר והמומחית הציגה אבחנה חלופית, השונה מהאבחנה של האנפליטיס הויראלית, אשר נקבעה על ידי מספר רופאים, לרבות רופא המוסד, רופא המטפל של התובע וגם רופאי בית החולים בו אושפז התובע ומאחר והאבחנה החלופית שהציעה המומחית, כקשורה לעבודתו של התובע - קיומו של שבץ מוחי, אינה עולה מהבדיקות הרפואיות שנעשו לו אינה סבירה, הרי שאין מנוס אלא להורות על מינוי מומחה אחר וזאת בכדי ליתן בידי ביה"ד את הכלים להכריע בתביעה.

5.         במסגרת תגובתה, הבהירה באת כח התובע כי היא מתנגדת לבקשה למינוי מומחה רפואי אחר מאחר ואין בבקשה סיבות המצדיקות את המינוי.

באת כח התובע טענה כי חוות דעתה של המומחית ברורה ומפורטת ומציגה תמונה בהירה בנוגע לקיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה ממנה מצאה כי סבל וזאת למרות שמדובר באבחנה שונה מהאבחנה שניתנה על ידי הרופאים האחרים.

באת כח התובע הוסיפה וטענה כי המומחית לא חרגה מהמסכת העובדתית שקבע בית הדין ונתנה את חוות דעתה בשים ל למסמכים הרפואיים שהופנו אליה וכן לממצאי הבדיקות השונות שנערכו לתובע.

באת כח התובע הוסיפה וציינה כי המומחית קבעה כי אם ביה"ד יסבור כי האבחנה הנכונה לגבי התובע הינה אנפליטיס ויראלית, הרי שאין קשר סיבתי בינה לבין עבודתו, אולם ציינה כי לדעתה האבחנה הנכונה הינה שבץ מוחי, אשר בינו לבין עבודתו של התובע, קיים קשר סיבתי.

באת כח הנתובע טענה כי מינוי מומחה אחר יוביל להתארכות ההליכים, כאשר ממילא, במקרה שלפנינו לא התמלאו התנאים למינוי מומחה שכזה שכן המומחית לא חרגה, כאמור מהמסכת העובדתית שקבע בית הדין, לא משתייכת לאסכולה המתנגדת לקביעות ביה"ד, לא נפל בה פגם אישי ואף לא התקיים "טעם אחר".

באת כח התובע ציינה כי ככל שלנתבע טענות כנגד חוות הדעת, היה עליו להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה ולחילופין ציינה כי אם יחליט ביה"ד להעתר לבקשה הרי שהוא מתבקש שלא למנות מומחה אחר, קרי - לא לפסול את חוות דעתה של המומחית, אלא למנות מומחה נוסף.

6.         המסגרת הנורמטיבית לעניין מינוי מומחה רפואי אחר או נוסף

בהנחיות הנשיא (כתוארו אז) בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מתאריך 13.04.10 נקבעו הקריטריונים למינוי מומחה נוסף (סעיפים 16-17 להנחיות):

" 16.     ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.